תהילים ג:ח מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אבן עזרא ורד"ק

ויבכו. ובכה מבעיא ליה. אלא זה בכה על צוארו. וזה על שיניו. כי נהיה צוארו של יעקב של שיש. ושיניו של עשו של שעוה. לקיים מה שנאמר שיני רשעים שברת (תהלים ג ח). ויש אומרים נישקו אבל לא בלב שלם. לכך נקוד עליו. כי לא היתה נשיקה שלמה.

כי הכית את כל אויבי לחי. מכת בזיון היא כד"א (איכה ג׳:ל׳) יתן למכהו לחי, (מיכה ד׳:י״ד) בשבט יכו על הלחי, ומ"א מכת הפה כד"א (שמואל ב י״ז:כ״ג) ויצו אל ביתו ויחנק:

קומה - דע כי שם הפועל הוא בכל פעל עבר או עתיד ואע"פ שאיננו, פעמים כתוב כמו: וברך ולא אשיבנה. והטעם וברך ברכה וככה וברוב יועצים עצה תקום וככה כי הכית את כל אויבי מכת לחי, או תחסר אות בי"ת, כמו הנמצא בית ה', כי ששת ימים עשה, ופנה הוא בלחי.