תהילים ה:א מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת ציון

אל הנחילות. מנחם פתר בכולן נחילות ועלמות גיתות ידותון כלם שמות כלי זמר הם ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי ומדרש אגדה יש מפרשים נחילות לשון נחלה ואין זה משמעות התיבה וגם ענין המזמור אינו מדבר בנחלה ויתכן לפתור נחילות גייסות כמו נחיל של דבורים וכמו (תהילים י״ח:ה׳) ונחלי בליעל ות"י סיעת חייבין תפלה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל ואומר המשורר מזמור הזה בשביל כל ישראל:

למנצח המזמור הזה נחלק לשני חלקים, (חלק א' עד פסוק ט') הוא כעין הצעה מגדר התפלה וענינה ואיך יתרגש לב המתפלל לה', (חלק ב') היא הבקשה, מבקש ינחה ה' במעגלי צדק ויצילהו מיד שורריו:

למנצח אל הנחילות וגו׳ כבר ביארנו שלא נודע לנו טעם בשמות הנגון ואיפשר שקרא נגינות כלומ׳ בנגינות הרבה וקרא נחילות כלי שהיה הנגון הבא מצד הנימין שבו בקולות תכופים זה לזה מלשון נחיל של דבורים והמזמור דומה לשלפניו להיותו נאמר כנגד אויבים שהיו לדוד בישר׳ ומתנכלים עליו להעביר המלכות ממנו אם על אבשלום אם על אחרים ורבו׳ פרשו שעל דואג ואחיתופל אמרו.