צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃
רש"י
צנה ואלפים. צאן ובקר כמו (דברים כה) שגר אלפיך, צנה לשון פעולה הוא כמו (במדבר ל״ב:כ״ד) וגדרות לצנאכם, אוביילדי"ץ בלעז, יש מדרשי אגדה ואינם מתיישבין לפי המקראות:
אבן עזרא
צנה - הזכיר הצאן והאלפים, בעבור צרכו למאכלו ומלבושו יותר מרכיבת הסוסים והחמורים ואחר כן הזכיר חיות השדה ושדי, כמו שדה, על דרך כל אצילי ידי.
רד"ק
צנה ואלפים אל"ף צאן נעלמת בצנה מהמכתב; וה"א צנה נהפכה לאל"ף ונראית במלת לצנאכם (במדבר לב כד). ואמר: צנה ואלפים כי הם גדלים עמו ומזומנים למלאכתו ולמאכלו ולמלבושו. והצאן הוא הכבשים והעזים. ואלפים הם השורים.