תהילים טז:ט מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מאירי ומצודת דוד

לכן שמח לבי וגו'. לפי שאני בוטח כי לא תעזוב נפשי לשאול' שהרי בעון עבירה גדולה שהיתה בידי בשרתני גם ה' העביר חטאתך (שמואל ב י״ב:י״ג) ק"ו שמעתה לא תעזבני לסור ממך:

שמח לבי ויגל כבודי. בארתי (לקמן כ"ב ב') ההבדל בין שמחה וגיל ששמחה היא התמידית וגיל הוא על דבר מתחדש, ותפס פה רבותא בכל אחד, שהלב ישמח בשמחה תמידית, כי יתגבר על יצרו תמיד עד שלא יהיה זה אצלו דבר מתחדש כמי שפעם נוצח ופעם לא, וכבודו שהיא הנפש הרוחנית תגל, כי יתחדש לה בכל פעם מדרגה חדשה ותלך מחיל אל חיל:

לכן שמח לבי ר״ל השכל כי הלב על א׳ מעניניו יונח על השכל ויגל כבודי ר״ל הנפש אף בשרי ישכן לבטח בעוד בחיים חייתי להשמר מכל נזק. ובדרש רמזו בו על התחיה כמו ישכון לבטח להחיותו ולהתענג תענוג נצחי.