תהילים טז:א מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת ציון

מכתם לדוד. אמרו רבותינו לדוד שהי' מך ותם שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ואין שיטת המקרא נופל על המדרש כאן, יש מזמור שנאמר בו לדוד מכתם, שם יש לפרש שיר זה לדוד שהי' מך ותם אבל כאן שנאמר מכתם לדוד אין לפרשו כן ואומר אני שהוא אחד מן שמות מיני נעימות הזמר וחלוק בנעימות השיר, ד"א מכתם לדוד לשון עטרה כמו כתם שמשמע דבר זה היה רגיל לומר דוד שמרני אל כי חסיתי בך והי' לו כעטרה שנא' (לעיל ה) כ' כצנה רצון תעטרנו (סא"א):

מכתם לדוד, מדבר נגד עובדי האלילים אשר היו בזמנו, ומודיע ההבדל בין העובד ה' והשומר תורתו, ובין ההולכים אחרי ההבל ויהבלו ויודה על חלקו שהבדילהו מן הטועים שמרני, תחלה מבקש מה' ישמרהו האל לבדו, כי אינו חוסה בדבר זולתו מכחות העליונים, רק כי חסיתי בך:

מכתם לדוד. כבר פירשנו שהוא שם א׳ מכלי הנגון ונראה שניגונו בקול נמוך וענין השם שקולו מך ותם ר״ל שלם בעריבות. וי״מ אותו מזמור נכבד ומעוטר מלשון כתם פז (שה״ש ה יא) וענין המזמור הוא הודאתו לאל ית׳ על הטובות אשר גמלהו ושהוא דבק בעבודתו ומרחיק שאר העבודות כלם והתחיל על זה שמרני אל לעולם כי בך לבד חסיתי ושמרני הנו״ן נמשכת בגעיא.