כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת עניים [עֲנָוִֽים׃]
רד"ק
כי דרש דמים אותם זכר האל שהוא דרש דמי העניים מיד עושקיהם זכר אותם דמים ששפכו פלשתים בישראל.
מלבי"ם באור המילות
זכר, לא שכח. הזכירה תצויין אחר השכחה ויש לה סבה כמו בכאן על ידי שדורש דמים אבל לא שכח מורה שלא שכח כלל: