אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃
מלבי"ם באור המילות
אל תטשני ואל תעזבני. הנטישה היא יותר מן העזיבה (עי' מ"א ח', ירמיה י"ב ז', ולקמן צ"ד י"ד), ומוסיף גם אל תעזבני:
מאירי
ואמ׳ אל תסתר פניך ממני וכו׳ כלומ׳ אחר שאשתדל כל כך בבקשת פניך אל תסתירם ממני ואל תט באף את עבדך כי הסתר הפנים וריחוקם הוא האף והחמה. והנה עד עתה היית עזרתי אל תטשני עתה.