לְדָוִ֨ד ׀ יְהוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃
מלבי"ם באור המילות
אירא, אפחד. היראה הוא מפני דבר ידוע, והפחד הוא מפני דבר בלתי ידוע ומקורו בעצם המפחד (ישעיה נ"א י"ג, מיכה ז' י"ז, איוב ג' כ"ד, ובכ"מ):
מלבי"ם
לדוד, במזמור הזה יבאר כי ההשגחה נמשכת אחר הדבקות בה', והדבק בו תדבק בו ההשגחה התמידית ותשמרהו מכל הפגעים וע"כ סמוך לבו לא יירא משום דבר רע, כי לא יאונה לצדיק כל רע רק ברגע אשר הפסיק חוט הדבקות ונפנה מעבודת ה', כמו שבאר במו"נ (פנ"ג משלישי), ולכן מכל המון הבקשות אשר יבקש האדם ראוי שישים פניו אל שאלה אחת בה ימצא כל מבוקשיו, והוא שידבק בה' תמיד עפ"ז מתפלל שיעזרהו ה' על הדביקות הזה ויסיר מעליו כל המונעים אשר ישביתוהו מן הענין הגדול הזה אשר הוא תכלית אשרו ובקשתו:
מאירי
לדוד נראה שזה המזמור אמרו דוד דרך כלל תפלה להעזר על אויביו והודעת בטחונו באל ית׳ וכן להודעה שלא היתה כונתו בתפלה לכוונת שררה וניצוח או כבוד ותענוג אבל לכונה שיוכל להשלים נפשו ולהתמיד בעבודתו ית׳ ועל זה אמ׳ ה׳ אורי וישעי ר״ל אורי מחשך התלאות וישעי מכח האויבים וממשלתם לשון תשועה בהנצל מיד הנלחם כמו ויקם משה ויושיען (שמות ב יז) או יפורש אורי מחשכת זה העולם וישעי לעולם הבא ואמרו ממי אירא לפי׳ זה ביאורו שלא אירא להמנע מזה להטרדת האויב וכן מעוז חיי לפי זה פירושו מבצר נפשי ומעוזה וקרא הנפש חיי כי היא הצרורה בצרור החיים וכל זה מכונתו לבקש עזר אלהי בהצלחת שלימותו בהתיראו מזה לרוב טרדותיו.