אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּה׃
מלבי"ם
אשרי, ובכ"ז טוב יותר מי שלא יחשב ה' לו עון שלא חטא כלל, ואין ברוחו רמיה, שרוחו תמיד עם ה' וא"צ להתודות, זה טוב יותר מן הבעל תשובה שכבר היה ברוחו רמיה ועון:
מאירי
ואין ברוחו רמיה כלומ׳ כל זה אינו רק בהפלגת התשובה שתהיה בלא שום רמיה. וקצת מפרשים כתבו שהזכיר שלוש מדות של צדיקים ואמ׳ תחלה נשוי פשע על אותו שהרבה בעבירות ועשה תשובה ונמחל לו, וכסוי חטאה על מי שחטאיו מועטין ונבלעין בין הזכיות כאלו רוב הזכיות מכסים אותם, ולא יחשוב ה׳ לו עון שלא חטא חטא הראוי להענש עליו. ואיפשר לפרש נשוי פשע על המרדים, כסוי חטאה על השגגות, לא יחשוב ה׳ לו עון על הזדונות ר״ל הבאים מצד תוקף היצר ולא בכוונת מרד ואמרו לא יחשוב וגו׳ שלא יחשבם לו לזדונות כדרך שאז״ל באחרון של יומא על מה שאמ׳ נושא עון ופשע וחטאה ר״ל שהזכיר הזדון קודם השגגה אמר משה להב״ה רבונו של עולם בשעה שישראל חוטאים ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות.