כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
מאירי
כי יומם ולילה ר״ל בלא הפסק היתה ידך מכבדת עלי לרעה עד שהיה לשדי והוא טוב השומן אשר באדם מלשון לשד השמן (במדב׳ יא ח) נהפך בחרבוני קיץ סלה ר״ל כעלי האילן המתיבשים בקיץ לרוב החום שיבשותם לעולם ר״ל שאינו חוזר ללחותו.
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדאבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
נהפך לשדי. לחלוח שלי, וכן לשד השמן (במדבר י״א:ח׳), לחלוח שמן כך פירשו דונש, ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב), רשעים זו שדוני (לעיל י"ז):