תהילים לד:ו מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומאירי

הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃

רש"י

הביטו אליו. כל אותם שהביטו אליו מתוך צרתם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

ונהרו. כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

הביטו, הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע"י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל אלה שהביטו אליו, לא חשכו עיניהם, כי נהרו מאורו הבהיר, ולא התביישו כי פניהם אל יחפרו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ונהרו. האירו פניהם:
שאל רבBookmarkShareCopy