וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃
רש"י
והרק חנית. הזדיין כמו אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳), וירק את חניכיו (בראשית י״ד:י״ד):
מאירי
והרק החנית והסגור הכוונה על הוצאתם, והפיל על החרב הלשון הראוי להאמר על התער להפלגה וענינו כמו הוצא או שלוף והסגור שם לכלי מחדד וע״ש קרעו סגור הלב נקרא כן.