יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃
מלבי"ם
יקומון, עתה מבאר איך רצו להרע לו בג' אלה, בקנין ובגוף ובנפש, נגד הקנינים אמר שיקומון עדי חמס להעיד נגדו עדות שקר בעניני ממון, והי' ערמתם כי אשר לא ידעתי ישאלוני, למשל שהעידו שאביו לוה סך פלוני מפלוני או שמכר שדהו, דבר שלא יכול להכחישם ולהביא ראיה כנגדם, נגד הגוף, אמר ישלמוני רעה תחת טובה, כי מדרך העולם שהבא להרע לחברו בגופו לא יעשה זה רק דרך נקמה אם הוא הרע לו, אמר שהיה הרעה תחת טובה כי אני הטבתי עמהם, ונגד הנפש אמר כי ישלמו שכול לנפשי שרצו לשכל נפשי מהסתפח בנחלת ה':
מאירי
ואמ׳ יקומון עדי חמס ר״ל כלומ׳ שהם מתאנים לי תמיד ושמים עלי עלילות להלחם עמי ושואלים לי מה שלא ידעתי ויקימו עלי עדי חמס ויותר יתכן זה על ענין הגלות שהעלילו עלינו במה שלא ידענו ואנו מתפללים על שלותם כמוטל עלינו מאמרם הוי מתפלל בשלומה של מלכות.