תהילים לז:ג מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רד"ק ומצודת דוד

בטח בה'. ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס:

בטח - אמר רבי משה: הנכון להיותו עשה טוב.

בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה: פרושו הפוך: עשה טוב ובטח ביי', ורעה אמונה ושכן ארץ: כי הגמול אחר מעשה הטוב. ויש לפרש כל הפוסק במעשה הטוב: אמר בפסוק הזה שלש תכונות האדם בטוב וברע והם הלב והיד והפה, בטח ביי' היא עבודת הלב שיבטח ביי' בכל לבו ויבין כי הוא העוזר והמכשיל, לא כמרעים עשי עולה שאין בוטחים כי אם בעשרם ובכחם, כמו שהקדים במזמור שקדם (פסוק ב): אין פחד אלהים לנגד עיניו. ועשה טוב: הוא מעשה היד שיתן צדקה ויעשה מצות האל. שכן ארץ ורעה אמונה: בכל מקום שתשכון תלמד לרבים לעבוד את יי' כמו שעשה אברהם, שנאמר (בראשית יג ד): ויקרא שם אברם בשם יי'. היה מלמד לרבים דרך יי'. והמלמד בני אדם רעה אותם כמו שאמר (ירמיהו ג טו): ורעו אתכם דעה והשכיל; וכמו שאמר (משלי י כא): שפתי צדיק ירעו רבים. וזה עקר עבודת האל בפה. כי מה שצריך לעצמו בעבודת האל, יתברך, בפה כמו: יחוד השם והתפלות והתשבחות עקרם הוא הלב. ואפילו לא יוציאם בפיו יצא ידי חובתו; אבל למוד אחרים לא יתכן זולתי בפה. וא"ו ורעה אמונה כוא"ו וישא אברהם את עיניו (בראשית כב ד יג).

ועשה טוב. ואז תשכון ארץ לאורך ימים:

ורעה אמונה. תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב: