לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל׃
מלבי"ם
למנצח לבני קרח, מזמור זה הוסד ג"כ על הגלות, מזכיר הנפלאות שעשה ה' להם בימי קדם ומבקש שיוסיף ידו שנית להושיעם כי רק בו בטחו, ומספר כל הצרות שעברו עליהם בגלותם, ושבכל זאת לא נסוג לבם אחור מאמונתו, וע"כ ראוי שיפדם למען חסדו, ובא אל התפלה תחלה מצד כבוד ה' לבל יחולל, ואח"כ מצד גודל אמונתם, ואח"כ ידבר מצד חסד ה', שכל השפל יותר יגדיל ה' עמו חסדו, כמ"ש כי שחה לעפר נפשנו ופדנו למען חסדך, והם הג' דברים שהזכיר לקמן סי' קט"ו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך:
מאירי
למנצח לבני קרח משכיל. ר״ל מעורר לב האדם להיותו נותן לב על הבאות וכוונת המזמור נבואה על הגלות הארוך הזה וספר תחלה המעלה הקדומה בהלו נרו והשגחתו ית׳ עלינו וירדתנו ממנה בעונותינו והגיענו עד שפל בהיותנו חרפה לכל העמים ותפלה על יציאת הגלות ושובנו אליו כמקדם.