יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃
רש"י
יפיפית מבני אדם. העוסקים במלאכת חיי שעה, למה לפי שהוצק חן בשפתותיך להורות כהלכה, הוצק כמו נשפך כמו מוצקות (זכריה ד'), ויצק עליה שמן (ויקרא ב׳:א׳):
אבן עזרא
יפיפית - יש אומרים: כי הוא כפול, כמו: שחרחרת וסחרחר לחסרון, לבנה אדמדמת כי אינה אדומה, אם כן איך יהיה יפיפית לחסרון?! והתשובה: כי כפל העי"ן והלמ"ד הוא לחסרון רק הפ"א והעי"ן שהם כפולים, הם באים ליתרון והעד תשגשגי שהוא יותר מן תשגי.
רד"ק
יפיפית. אראה אותך שאתה יפה מאד בצורתך משאר בני אדם, וכן כשאתה מדבר דבריך הם דברי חן כאילו הוצק חן בשפחותיך:
מלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
על כן ברכך. כמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן ומה שכרן ה' יברך את עמו בשלום (לעיל כ"ט):