תהילים מט:יג מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מאירי ומצודת דוד

ביקר. לשון יקר ותפארת, (סא"א):

נמשל, נדמו. הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שבארתי היטב ישעיה (ס' מ') ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי:

והנה הוא טועה בכך כי האדם ביקר הממון בל ילין כלומ׳ לא ימשך עמו כי המקרים והסבות מתגלגלות תמיד ואמ׳ בל ילין דרך הפלגה כלומ׳ שאפי׳ לילה אחת לא ילין עמו ואז ישאר כבהמות. ונדמו הוא ג״כ ענין דמיון והזכיר נמשל ונדמו כי ידבר על הכלל ועל הפרט וי״ל שזה האיש טועה כי האדם אשר לא ילין ביקר ר״ל בשכלו ביראת השם הוא כבהמה. וילין רומז על המיתה כמו ונפשו בטוב תלין (תה׳ כה יג) וכן השינה וישנו שנת עולם (ירמי׳ נא לט) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו (דני׳ יב ב).