וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃
מלבי"ם
ויעלני, מה שהייתי נטבע בבור שאון, ר"ל מלא מים שואים ורוגשים, וגם הייתי נטבע שם בטיט היון, שהוא טיט מדביק אשר הנופל בו לא יוכל לעלות ממנו, ולא זאת לבד כי הקים את רגלי על סלע ומבצר, מקום שלא יוכלו אויבי להגיע שמה, גם כונן אשורי שיהיו מכוננים שם בחוזק:
מאירי
ויעלני מבור משל על הצרות ובור שאון ענינו בור שיש בו מים רבים שיוצא מהם קול המיה וטיט היון ר״ל טיט הנדבק ארגילוש בלעז. וי״מ יון כמו טיט ובא על דרך אדמת עפר (דני׳ יב) ויקם על סלע רגלי ר״ל שהעמידני לבטח כונן אשורי לנחותי במעגלי צדק.