כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃
רד"ק
כי. אם ידעתי שתחפוץ זבח על העון אתן אותו אבל ידעתי כי אתה רוצה בלב נשבר והנני שב בלב נשבר לפניך כי לא צוה האל ית' בקרבנות אלא על השוגג, אבל הוא מזיד היה ואין בו קרבן כי אם תשובה בלב נשבר ונדכא. ובחטא שבין אדם לחברו ההשלמה עמו. ועיקר טעם הקרבנות לא צוה האל עליהם אלא לשבר הלב ולבטל תאות הגוף מלבו, ובשרפת האמורים דמיון ששורף גם התאוות הבהמיות, וצוה בחטא הנעשה בשוגג כי האל הוא היודע הלבבות אם הוא שוגג או מזיד ולו מקריב הקרבן: