טָבַ֤עְתִּי ׀ בִּיוֵ֣ן מְ֭צוּלָה וְאֵ֣ין מָעֳמָ֑ד בָּ֥אתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃
מלבי"ם
באתי, מצייר את הסכנה בג' ענינים, א. הטיט שתחת רגליו הוא יון מצולה, שוא יון טיט נדבק שקשה להוציא רגליו משם, והטיט עמוק מאד עד שאין מעמד, אין שם תהום שיכול לעמוד עליו ברגליו, ב. באתי במעמקי מים שהמים עמוקים, ג. שהם רודפים כי שבולת שטפתני, והנמשל, מקומו בירושלים נרפש ע"י המרד, והאויבים רבים, והסכנה עצומה, והשבולת שטפו ממקומו לברוח מן הארץ:
מאירי
ועל זה המשל בעצמו אמ׳ טבעתי ביון מצולה ורמז על כפל צרות כי המצולה היא פלג מים עמוק שדרכו של אדם לטבוע ויון הוא טיט רך שדרכו לטבוע ג״כ בו ואמ׳ שטובע במצולה שיש בו טיט ויון משל על כפל הצרות. ואין מעמד ר״ל שאין אחד מאיבריו יכול לעמוד ומעמד פעול מבנין הפעיל וכן אמר על רוב הצרות בזה המשל בעצמו באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני ושבלת ר״ל שטף.