וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט נטוי [נָטָ֣יוּ] רַגְלָ֑י כְּ֝אַ֗יִן שפכה [שֻׁפְּכ֥וּ] אֲשֻׁרָֽי׃
מלבי"ם באור המילות
שפכו אשורי. יצייר כי נושא אתו כלי מלא מן אושר נפשי שלו, וכשימעדו רגליו ליפול ישפכו האשורים שלו כאשר ישפכו מים שבכלי עת ימוט הנושאם:
מאירי
ואמ׳ על מבוכתו ואני כמעט נטיו רגלי כלומ׳ מה שראיתי מהעדר הסידור בדרכי בני אדם כמעט שנטיו רגלי מן האמונה לכפור בהשגחה וגמול ועונש וכן כאין שפכה אשורי כלומ׳ נשמטו פסיעותי שלא אוכל ללכת והכל משל לנטיה מן האמונה ונטיו הוא קרי אבל הכתו׳ הוא נטוי כלומ׳ כמעט שאני נטוי הרגלים וכן שפכה בהא במקום ואו לרמז שכל אחת מן הרגלים היא נטויה ומועדת.