וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן׃
מלבי"ם באור המילות
איכה ידע אל, ויש דעה. לא ידע, יפול גם על מי שהוא בן דעת ואינו יודע ענין פרטי, אבל אין דעה, מציין שלא נמצא אצלו דעת כלל, תחלה יאמרו שאינו רוצה לדעת מעניני עולם השפל, באומרים עזב ה' את הארץ, ואח"כ יאמרו כדעת המינים שלא יצוייר אצלו דעה כלל, וכדעת הפילוסוף שהביא הכוזרי ובמו"נ, וכמ"ש חז"ל מה העמוד הזה וכו':
מלבי"ם
ואמרו, ועפ"ז בני האדם טועים להכחיש את ההשגחה, ויטענו לאמר איך אפשר לומר שידע אל מכל הנעשה בעולם השפל, הלא הנה אלה רשעים, שהלא הם מפורסמים ברשעם, ובכ"ז הם שלוי עולם והשגו חיל ומצליחים, ובהפך אנכי הגם שאני צדיק, בכ"ז אך ריק זכיתי לבבי שלא לחטוא במחשבה, וארחץ בנקיון כפי, שלא חטאתי שום חטא במעשה, וכ"ז לא הועיל לי, כי הלא בכ"ז ואהי נגוע כל היום בלא שום חטא ועון, והיא תוכחתי לבקרים, ר"ל שהגם שאני נגוע בחנם, בכ"ז הם הנגעים האלה הם לי תוכחת מוסר בכל בקר, שאני חושב שאין יסורים בלא עון ואני מפשפש במעשי ואוסיף אומץ ביראת ה', הגם שהרשעים הגמורים עושים עבירות גדולות ומצליחים: