אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי׃
רש"י
אך ריק זכיתי לבבי. כל זה מוסב על ואמרו איכה ידע אל וגם אומר אך לריק ועל חנם אנו שומרים מצותיו של הקב"ה והרי אנו נגועים כל היום:
מאירי
אך ריק זכה לבבי הצדיק ורחץ בנקיון כפיו ואמ׳ זה כאלו כל צדיק יאמר כן על עצמו או על שם האומה כלה בהיותה בשפלות גדול כזה והצוררים אליה בהצלחה יתירה מפה ומפה.
מצודת דוד
אך ריק. לריק ובחנם הייתי זך הלבב מבלי הרהור עון ובחנם רחצתי כפי להיות מנוקים מגזל ושאר עבירות: