כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ אֲ֝דֹנָי בָּעִ֤יר ׀ צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃
רש"י
כחלום מהקיץ. כשינה שאין לה קץ שהוא שינת עולם כן היתה להם ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור (ישעיהו ל״ז:ל״ו):
מאירי
ואמ׳ כחלום מהקיץ כלומר כחלום שבשעת היקיצה אדם מכיר מיד כי הבל הוא כענין יחלום הרעב והנה אוכל והקיץ ורקה נפשו (ישע׳ כט ח) כי אתה ה׳ בעיר צלמם תבזה כלומ׳ אפי׳ בעיר מולדתם שהתראו בתוכה בעושר ובכבוד ומתהדרים בעיני בני אדם אתה תבזה אותה התהדרות וקרא צלם על שם שכמו שהצלם אינו אמתות ענין התואר שבו רק דמות ותבנית כן הצלחתם יכירו הכל שאינה אמתית רק הצלחה מדומית ומקרית הולכת לשעתה. וי״מ צלמם כמו נפשם ובעיר כמו בהעיר ר״ל שבהעיר המתים בעת התחיה נפשותיהם תדאבנה ותכאבנה ע״ד אלה לחיי עולם ואלה לחרפות עולם (דניאל יב).