וַאֲנִ֤י ׀ קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י־ט֥וֹב שַׁתִּ֤י ׀ בַּאדֹנָ֣י יְהֹוִ֣ה מַחְסִ֑י לְ֝סַפֵּ֗ר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃
מלבי"ם
ואני, יש לי קיום מצד עצמי, כי קרבת אלהים לי טוב, שע"י קרבת אלהים לי, אמצא טוב ואושר, ב. מצד ששתי בה' מחסי שמשגיח עלי בהשגחה מיוחדת ובזה שמתי מחסי, לספר כל מלאכותיך, שאספר רק המלאכיות והרוחניות שהם עניני הנפש שהיא מלאך ה' בארץ לעבוד עבודתו והוא כאלהים לדעת טוב:
מאירי
ואני קרבת א׳ לי טוב ושמתי בה׳ מחסי לעזרני בהצלחת נפשי עד שאדע ואשיג לספר כל מלאכותיך ר״ל שלימות מעשיך ופעולותיך ונועם דרכך.