זְכָר־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִֽאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃
רש"י
זכר זאת אויב וגו'. ואחרי שכל תשועתנו בך זכור זאת אשר האויב חרף אותך בהשמידו אותנו:
רד"ק
זכר. אתה שעשית כל זה זכור כי האויב מכחש בך בכל זה ומנאץ שמך וזכור זאת לו והשפילו והוציאנו מידו ואל תתננו לעולם בידו: