לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃
מדרש לקח טוב
מחספס. שנבלע ברמ״ח אברים מנין מחספ״ס, וכה״א לחם אבירים אכל איש (תהלים עח כה), לחם שנבלע ברמ״ח אברים, וכה״א ונפשנו קצה בלחם הקלקל (במדבר כא ה), קל היה במעיהם שאוכלין ואינן נפנים.
רש"י
לחם אבירים. לחמם של מלאכים, ד"א אבירים איברים שהיה נבלע בכל האברים ולא היו צריכים לנקביהם: