בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃
אבן עזרא
באברתו - והטעם כנשר יעיר קינו והטעם שימלט מהפח ומהדבר. ויתכן היות הפח החרב, על כן מלת סוחרה וצנה, כמו: סחרו אל ארץ תרגום סביב. והנה הטעם: כי אמונת השם תסובבהו ותצרהו.