תהילים צו:יג מפרשים: מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

בצדק, באמונתו. ובס' צ"ח בצדק, במישרים וכן ט' ט' ע"ש, וגדר האמונה התבאר למעלה (ל"ג ד', ל"ו ג', ובסי' פ"ט):

לפני ה' כי בא כי בא, אמר פה שני פעמים כי בא, כי ביאתו זאת תהיה ע"י אמצעי באמצעות הסדר הטבעי, כאילו בא תחלה והשפיע הסדר הטבעיי בשמים, ובא שנית לשפוט הארץ, שהגם שהסדר הראשון הולך כפי דרכו הטבעיי, תשפט הארץ לפי מעשה בני אדם, ובזה יתתפו ב' הנהגות ביחד, כי ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו, שמבואר אצלינו כי אמונה שבא על הנהגת ה' הוא מה שינהיג עפ"י הטבע הקבועה, שהיא אמונה אומן מראשית קדומים, והצדק הוא כשיעיין על מעשה בני אדם, וינהיג לפי הגמול והעונש, ובצד זה שינהיג הנהגה השגחיית באמצעות הטבע תתקיים בין הצדק ובין האמונה:

ואמ׳ שזאת השמחה תהיה לפני ה׳ בבואו לעת הישועה להעמיד תבל בשלוה בשפטו תבל בצדק ועמים באמונתו. ויש מפרשים כי בא לשפוט הארץ ליום הדין ולא יראה כן כי הכל נמשך לזמן המשיח. ומ״מ בספר דברי הימים (דה״א טז) נצטרף מזמור זה עם מזמור הודו לה׳ קראו בשמו כשהעלה הארון מבית עובד אדום לירושלם אלא שאיפשר שאעפ״כ נתנבא בו על הגאולה על הדרך שביארנו ליעד הכבוד הנצחי למקום המקדש והוא שסיים שם הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך.