יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃
רש"י
ירגזו עמים. מדבר במלחמת גוג ומגוג, ואז ירגזו עמים כענין שנאמר (זכריה י״ד:י״ב) וזאת תהיה המגפה וגו':
מלבי"ם
ה' מלך, הנה עת יתגלה ה' במלוכה והנהגה זאת ירגזו עמים, כמ"ש שמעו עמים ירגזון, וע"י שהוא יושב כרובים תנוט הארץ, כי בצד הראשון בא ציור ה' כמלך יושב בשמים, כי מנהיג ע"י המערכת שבזה כסאו בשמים, ומסדר הנהגת השמים כפי הראוי להנהגה השגחיית בצד ובמשפט, אבל עתה יצייר כיושב בארץ ושוכן על הכרובים, שהוא ציור אל ההנהגה הנסיית שבא ע"י המלאכים משרתיו עושי רצונו, שהם בעלי כנפים שזה ציור הכרובים, ומצד זה תנוט הארץ מחרדת המלך הגדול השוכן בה:
מאירי
כוונת המזמור ג״כ לזמן המשיח ואע״פ שאמ׳ למעלה תגל הארץ הכוונה אחר הניצוח ושבירת המלחמות אבל כאן רמז על מלחמת גוג ומגוג ולכן ירגזו עמים מפחדם ואמ׳ יושב הכרובים וגו׳ והוא כפל ענין כלומ׳ שיושב כרובים ימלוך. ותנוט כלומ׳ שתרעד ותתנועע ותתנודד כי הדלת והטית ממוצא אחד ואמ׳ יושב הכרובים לרמז חזרת שכינתו בבית המקדש כמאז.