תהילים צ:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מאירי ומצודת דוד

בטרם הרים יולדו. נבראו ובטרם חוללת ארץ ותבל ומעולם ראשון ועד עולם אחרון אתה אל:

ותחולל. נסתר לנקבה, בטרם חלה הארץ, שהחיל הוא קודם הלידה, כמו כי חלה גם ילדה (ישעיהו ס״ו:ח׳), ומעולם עד עולם, מטרם שהיה העולם עד סוף העולם, ואתה אל, נמשך על מ"ש מעון אתה היית לנו אתה אל:

בטרם הרים יולדו ר״ל קודם שנברא העולם וכן ותחולל ארץ ותבל כלומ׳ קודם שבראת ארץ ותבל. וארץ ותבל שמות כפולים על ענין אחד וקצת מפרשים פירשו שכל שנזכר ארץ עם תבל יהיה תבל על המיושב וארץ על הבלתי מיושב וכשיאמר ארץ לבד יכלול הכל. והכונה שקודם שנברא עולם ומעולם עד עולם כלומ׳ מתחלת העולם וכל ימי נצחיות העולם או אחר הפסדו אתה אל יכול, שלא נקרה חולשה במעשיו לדעת אמונת החידוש האמתי בטרם שמים נבראו, אבל דבר כנגד יושבי הארץ שרוב השתמשות האדם בה וכן מפני שכוונתו לדבר על האדם שעמידתו בעולם מעוטה והארץ עולם הויה והפסד כי לא יעמדו בה האישים תמיד אע״פ שהמינים מתמידים בה ואין מקום לפי הכוונה לדבר בשמים שהם ואישיהם קיימים מתמידים מאין תמורה.