זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃
רש"י
זרמתם שנה יהיו. עכשיו חטפתם לאותם השנים והבאתם לימים מועטים שאינם אלא כשנת תנומה ששני הדורות שבעים שנה הם, כמו שמפורש בסוף הענין ימי שנותינו בהם שבעים שנה, והם חשובים שינה אחת כענין (לקמן קכ"ז) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ועל שבעים שנה של גלות בבל נאמר שהיה שבעים שנה:
מאירי
ואמ׳ זרמתם שינה יהיו ר״ל שנותיו כלומ׳ שהעברתם במהירות בתכף כשטף וזרם מים עד שהם בעיניו כשינה שהוא זמן שלא הרגיש האדם בו. ואמ׳ בבקר כחציר יחלוף ודמהו אל החציר והוא ירוקת הדומן והוא עשב ירוק מתהוה על פני הדומן כשמרים מהטל היורד והוא בענן בקר וכשיכה אותו חמום השמש יתיבש וזהו מבקר לערב יוכתו (איוב ד כ) וכחציר כלומ׳ אפי׳ יגיע לימי הזקנה אינם כלום כ״ש שימותו כמה בימי הנעורים והוא משל הבקר ואמ׳ שיחלוף עתם כחציר.