שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃
מלבי"ם באור המילות
עד מתי. ר"ל עד מתי שיהיה זה שנביא לבב חכמה ושובה יוצא, שובה את אפך. או עומד, שובה מאפך. או מענין מנוחה והשקט, כמו שובה ה' רבבות אלפי ישראל:
מלבי"ם
שובה ה' עד מתי, שובה מחרון אפך עד מתי שנביא לבב חכמה, שעד הזמן הזה שנוכל להביא לבב חכמה תשוב ולא תענשנו באפך ע"י חטאינו, וגם והנחם על עבדיך שלא תחול על עבדיך הצדיקים עברתך הכוללת בחטא אדה"ר: