פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃
רש"י
הערער. הצועק כמו (ישעיהו ט״ו:ה׳) זעקת שבר יעטרו, ד"א ערער הרוס ונשחת כמו, (לקמן קלז) ערו ערו:
מלבי"ם באור המילות
הערער. כמו והיה כערער בערבה, ומשתתף עם ערירי, עץ העומד בודד:
מלבי"ם
פנה, אמר העני המתפלל תפלה זאת, הגם שימי כצל נטוי ולא אראה את הגאולה, בכ"ז אבטח כי התפלה הזאת שאני מתפלל על הגאולה, הגם שהיא תפלת הערער היא נשמעת מה', (כמ"ש ה' שמעה תפלתי), ור"ל שכל התפלות שמתפללים בעת החורבן, בין תפלת הערער ה' פונה אליו, ובין תפלת הרבים, לא בזה את תפלתם, וה' שומע כל התפלות האלה ואוסף אותם ושומר אותם ליום נועד, וה' אומר תכתב זאת לדור אחרון, ה' מצוה למלאכיו שהתפלה שמתפללים בעת החורבן על הגאולה תכתב בספר זכרון לפניו לדור אחרון, ועם נברא, שאז יברא עם, אשר יהלל יה, שדור האחרון שיהיה בעת הגאולה הם יהללו יה, על (כ-כא) כי השקיף ממרום קדשו לשמוע אנקת אסיר, שנאק וצעק לפניו ממאסרו בזמן הגלות, ומשמים אל ארץ הביט לפתח בני תמותה, מצייר שההשקפה לשמוע התפלה היא ממרום קדשו, שמציין שכינת עוזו בקדש למעלה מן המערכת, שמשם ישגיח ושומע תפלה, והפעולה לפתח בני תמותה הוא משמים דרך המערכת, שמסבב הצלתם עפ"י הטבע בנסים נסתרים: