תהילים קד:ט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רד"ק ומלבי"ם

גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַֽעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שׁוּב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

רש"י

גבול שמת. להם החול אשר סביב שפתו:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

[יעלו הרים - וטעם אל מקום הוא שהזכיר אחריו -] גבול - הזכיר בל ישובון – לאות, כי בתחלה היתה הארץ מכוסה במים ובחפץ השם, דחק הרוח אל המים ונראתה היבשה אחר שנברא האור שהיה עיקר, כאשר פרשתי במעשה בראשית.
שאל רבBookmarkShareCopy

רד"ק

גבול. אחר שהקווית המים שמת להם החול לגבול שלא יעברה ולא ישחיתו הברואים על היבשה:
שאל רבBookmarkShareCopy