לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃
רש"י
לאסור שריו בנפשו. לשון חבה הוא זה כמו (שמואל א י״ח:א׳) ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד, כשפתר החלום חבבוהו כלם, אמר רבי אידי שרו כתיב זה היה פוטיפר:
מאירי
לאסור שריו בנפשו כדכתיב ועל פיך ישק כל עמי (שם) והמנהיג צריך שיפשפש במעשי העיר להוכיח ולהעניש הרעים ואמ׳ שהגבירו אפי׳ ליתן שריו וגדוליו במאסר. בנפשו כלומ׳ ברצונו כדרך בנפש צרי (מזמו׳ כז) ובמדרש פירשוהו רמז שנתן את פוטיפר בבית האסורין כלומ׳ שניתן לו רשות על מי שהיה ממונה בכך. בנפשו ר״ל בנקמת נפשו. וזקניו יחכם ר״ל שהעמידם בחזקת חכמים לטוב הנהגתו.