זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
רש"י
זרח בחשך אור. כמו הזריח, ומדרשו הוא עצמו כביכול נעשה להם אור כמו ה' אורי וישעי (לעיל כ"ז):
מלבי"ם
זרח בחשך גם בחשך שהוא ציור אל עת שתחשוך לו אור ההצלחה ומתיסר בעוה"ז, יזריח לו ה' אור, באופן שהחשך הוא לטובתו ולתשועת נפשו, מצד שה' הוא חנון ורחום וצדיק, שיעשה זאת אם מצד החנינה להרבות שכרו, אם מצד הרחמים למרק עונותיו, או מצד הצדק שיקבל ענשו על חטא אשר עשה: