טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃
רש"י
טוב איש חונן ומלוה וגו'. שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי, ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו:
מלבי"ם
טוב, אחר שדבר על הנהגת ירא ה' במצות שבין אדם למקום, ידבר על הנהגתו במצות שבין אדם לחברו, טוב איש אשר הוא חונן ומלוה בגמילת חסד, ויכלכל דבריו והנהגתו במשפט, בל יעשה איזה עול נגד המשפט והיושר: