תהילים קיח:ד מפרשים: רש"י, מאירי, רד"ק ואלשיך

יראי ה'. אלו בני לוי שכתוב בהם מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי (שמות ל״ב:כ״ו) במעשה העגל ונלחמו עם ישראל כשאמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י״ד:ד׳):

ויראי ה׳ להיותכם בהשקט ובבטחה פנויים להתעסק בעבודת האל וכן שהיה מקרבם ומכבדם ומנשאם מאד כאומרו חבר אני לכל אשר ייראוך (תה׳ אשרי ת״ד אות ח) כלומ׳ שאיני כמלך עליהם אלא כאח וכרע וחבר ולעולם חסדו רומז על קיום מלכותו כמו שמתי לעד כסאו (ע׳ מזמור פט ל). וי״מ המזמור על ימות המשיח והודו לה׳ דרך כלל על כל האומות על שישיבם מעון וישראל על צאתם מצרת הגלות ובית אהרן בשובם כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם ויראי ה׳ על שטרדות צרותיהם בגלות היו מונעות שלימותם ואז יגיע עת דודים לדעת את ה׳ ולדבקה בו.

יראי ה'. יש להם להודות לאל יתברך על מלכותי כי מפני שיהיו ישראל בהשקט ובהבטחה יהיה ליראי ה' פנאי להתעבסק בחכמה, ועוד כי אני ירא האל כמותם ואוהב אותם ושימם בחברתי: