עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃
רש"י
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. עזי וזמר' גבורת הקב"ה היה לי לישועה, עזי יו"ד יתיר' כי לא מצינו במקר' עזי נקוד חטף קמץ אלא שורק חוץ משלשה מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת וע"כ וזמרת דבוק לתיבת השם ואינך יכול לפרשו וזמרתי, ואל תתמה על ויהי לי שלא אמר היה לי לישוע' שהרב' כאלה במקרא, ואשר לא שם לבו וגו' ויעזוב את עבדיו וגו' (שמות ט׳:כ״א) היה לו לכתוב עזב:
מאירי
עזי וזמרת יה י״מ שהיו״ד שבמלת עזי יתירה וזמרת סמוך וכן העז סמוך ושניהם סמוכים אל יה כלומ׳ עז וזמרת יה היה לי לישועה ומלת ויהי במקום היה כדרך ואשר לא שם לבו ויעזוב את עבדיו (שמות ט כא) והיה לו לכתוב עזב. וזמרת לשון עלוי והפלגה כמו מזמרת הארץ (בראש׳ מג יא) ובלעז נובלי דהוב ואע״פ שמלת וזמרת נקודה קמץ ואין דרך מלה סמוכה להקמץ, מצאנו כמוהו מנת המלך (דה״ב לא ג). וי״מ וזמרת חסר יוד כלומ׳ עזי וזמרתי יה ויוד של עזי משתמשת לשניהם כלומ׳ עזי וזמרתי הוא האל וכמוהו אשר נתנך ה׳ [היום] ביד (ש״א כו כג) שהוא כמו בידי ור״ל עזי שאבטח בו וזמרתי שאזמר לפניו היה לי לישועה.
מצודת דוד
עזי וזמרת יה. העוז והשבח של מקום היה לי לישועה ר״ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר שבחו: