לְֽכָל תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד׃
אבן עזרא
לכל תכלה - קץ בלשוננו פעם ראש ופעם סוף, כמו: על שני קצותיו, מקצה גבול מצרים, מקץ שבע שנים תעשה שמטה, מקץ שבע שנים תשלחו. ורבי משה אמר: כי תכלה מגזרת וכל בשליש כמו מדה על משקל מתגרת ידיך.
רד"ק
לכל תכלה. להשלמת הדברים ראיתי קץ כלומר ראיתי והכרתי קצת תכליתם: אבל מצותיך רחבה מאד. ואין לה קץ ואע"פ שהמצות יש להם קץ וחשבון ידוע הענפים היוצאים מהם רחבים לאין קץ, ועוד פירשו בו על מצות הלב שהם לאין קץ אבל מצות הגוף יש להם קץ, ואמר מצותך לשון יחידה דרך כלל: