תהילים קיט:א מפרשים: מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

תורה, מצות, עדות, פקודים, חוקים, משפטים. תורה היא כלל תורת ה' שבאו בה למודים באמונות ודעות ובמדות ובכל הנהגת האדם, ומצות הם מצות התורה בכלל, וחקים הם מצות שאין להם טעם ומשפטים הם בין אדם לחברו ויש להם טעם, ועדות הם הספורים הבאים להעיד על גדולתו של יוצר בראשית והנהגתו והפקודים הם מצות שמופקד בם לזכר ענינים פרטים:

התפלה הזו נאמרה בתמניא אפי, וכאשר דקדקנו בה ראיתי, כי בזו התפלה שהיא ערוכה על שילך בתורת ה' וישמור מצותיו, באו בכל סדר ששה פרטים, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים משפטים, והם הששה דברים שחשב במזמור השמים מספרים כבוד אל, שבמקום יראת ה' אמר פה חקים, גם באו בחרוזים הנותרים דבריך או אמרתיך או דרכים, ובזה נבא אל הבאור:
(א) (תורה) אשרי תמימי דרך, גדר התום דרך שלא יהיה בדרכו מום וחסרון, והוא מי שדרכו הטוב קבוע לא ישתנה ולא ימוט בשום זמן, והוא ע"י שיעשה כל מעשיו לשם ה' לא לשם פניה חיצונית מתועלת עצמו, וזה א"א רק אם הולך בתורת ה', שאז דרכו קבועה עפ"י התורה ויעשה כל מעשיו לשם ה' שצוה כן בתורתו, משא"כ הדרכים שתקנו הפילוסופים עפ"י החקירה האנושית, לא יעמדו תמיד, כי אם יעלה על לבו שישיג איזה ריוח ותועלת בדרך ההפך יטה מני דרכו אחר שיסוד דרכו אינו הטוב והאושר רק המועיל ורק השכל האנושי, ובזה קל לנטות מני דרך וא"א שיהיה תמים דרך:

אשרי תמימי דרך. זה המזמור סובבות בו י״ב מלות רומזות על ענין התורה והם דרך. תורה. עדות. פקודים. חקים. מצות. משפטים. צדק או צדקה. דבר. אמרה. ארח. נפלאות. וכולם מיוחסות לאל על ענין התורה ומקומותיהם במזמור הם דרך אשרי תמימי דרך. בדרכי הלכו. בדרכיך חייני. תורה ההולכים בתורת ה׳. ותורתך חנני וכן רבים. עדות אשרי נוצרי עדותיו. ואשיבה רגלי אל עדותיך וכן רבים. פקודים אתה צוית פקודיך. בפקודיך אשיחה וכן רבים. חקים לשמור חקיך וכן רבים. משפטים בלמדי משפטי צדקך. כל משפטי פיך. צדק משפטיך. צדק משפט צדקך. בצדקתך חייני. דבר לשמור כדברך. לא אשכח דברך. אמרה בלבי צפנתי אמרתך. ועתה אמרתך שמרתי. ארח ואביטה ארחותיך. נפלאות ואשיחה בנפלאותיך.