תהילים קי:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רד"ק ומלבי"ם

מטה. לשון משען כמו (לעיל ק"ה) כל מטה לחם:

מטה - כי העוז והכח יצא מציון ששם הכבוד, להשחית כל אויב שיבוא אליך אל ציון, או טעמו כדרך יזכור כל מנחותיך בציון ששם הארון.

מטה. כי באותו הפרק כיבש דוד ציון בתחילת מלכותו ואמר המטה והמשען שתעוז בו מציון החל האל יתברך לשלחו אליך שהיה מבצר חזק מאד ונתנו אלהים בידיך: מעתה רדה. למשול בקרב אויביך לא תירא מהם: ואמר בקרב. כלומר אין צריך לומר בערי פלשתים הסמוכות לארץ ישראל שתמשול עליהם אלא אפילו בקרב ארצם תמשול: ויש מפרשים אמר מציון. לפי שהכבוד שוכן בציון:

מטה עוזך ישלח ה' מציון. כשתשוב מן המלחמה ואנשיך עייפים ורודפים ישלח לך ה' את מלכי צדק מלך שלם להוציא לחם ויין (בראשית י״ד:י״ז-י״ח):