תהילים קכב:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

עומדות היו רגלינו. במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהן בתורה:

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, גם עוד בטרם נבא אל בית ה' להביט במשכיות האור האלהי הזורח משם על הגויה הישראלית בכללה, גם בעת צעדו רגלינו בשערי ירושלים, כבר עומדות היו רגלינו, כי מצאנו שם מצב ומעמד שעל ידו תעמוד הגויה על רגליה להיות גוף חי ושלם, ומפרש כי.

ואמ׳ עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם כלומ׳ כשהיית במלואך היו רגלינו עומדות בשעריך לראות יופי החומות, או פי׳ עומדות היו רגלינו בשעריך שלרוב העם אשר היה שם לא היינו יכולים כלנו לעמוד בתוכך או פי׳ לדעתי ענין קיום כלומ׳ עמידתנו וקיומנו בזכות שעריך והוא כנוי על מצבי החכמים כמו אוהב ה׳ שערי ציון (מזמ׳ פז) ודרשו בו שערים המצויינין בהלכה (ברכות ח.) וזה לב׳ סבות אחת לסדר ההנהגה שבתוכה או בזכות התורה כאמרם כי לה׳ מצוקי ארץ אלו העוסקים בתורה וישת עליהם [תבל] שבזכותם העולם עומד (ע׳ יומא לח).