תהילים קכב:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃

רש"י

ששם עלו שבטים. אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ששם, כי לשם עלו שבטים שבטי יה והתחברו כולם ע"י העיר הזאת, עד שהיא עדות לישראל שהם גוי אחד מתאחדים, במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד להודות לשם ה', עד שהתכלית הזה להודות לשם ה' הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים, והוא חיי הגויה הכללית, והעיר ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח החיים המחיה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל עצמו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מאירי

ששם עלו שבטים רמז לעולי רגלים וקראם שבטי יה להיותם שם אגודה אחת שפה אחת ודברים אחדים להודות לשם ה׳ וקראם עדות לישראל ר״ל עטרה ונזר. וי״מ עדות לישראל על הנסים שהיו שם שלא אמר אחד לחבירו צר לי המקום (אבות פ״ה) נראה לפרש עלו לשון עלוי כלומ׳ ששם נתעלו השבטים והושלמו באמונתם תכלית השלימות והיא האמונה שהיא עדות לישראל והיא האמונה הנכללת במלת עדות והוא כשיאמן מה שראוי להאמין מצד המורגש והמפורסם או מצד החקירה והעיון לא תשלם האמונה עד שיאמן מה שתכריח הקבלה להאמין בו וזה ממה שידוע שהדברים יאמנו על אחד מד׳ עניינים הא׳ המורגש מצד החושים הב׳ המפורסם והוא מה שנודע לכל העולם אם מצד הסכמה כללית כמו שיאמן שכבוד אב ואם טוב והגזלות והחמסים רע וכיוצא בהם במה שיאמ׳ עליו טוב או רע ולא אולת ושקר אם במה שיאמר עליו אמת ושקר במה שלא יצטרך לחקירה כידיעה שהכל גדול מחלקו ושהאלכסון המרובע יתר על צלעו ושאר המושכלות הראשונות. הג׳ המוקש והוא הדבר שידיעתו מגעת מצד החכמה בדרך ההיקש והמופת וזה החלק נודע לחכם מצד החקירה קשה וכבדה לא ישיגוה רוב בני אדם כי היא תצטרך לחכמות רבות ולהצעות ארוכות, כמאמר החכם שאמ׳ האמת כבד על כן נושאיו מעטים וצריך להמוני עם שידעוה דרך קבלה ויאמינוה וזה אמרו בדרש ארור אשר לא יקים את דברי התורה אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה לא היה לעולם תקומה וכן עץ חיים היא למחזיקים אלו נאמר לעמלים בה לא היה לעולם תקומה. הד׳ המקובל והם הדברים שאף לחכמים לא יודעו רק דרך קבלה מצד שלא יצא על א׳ מהם מופת להיותו או להעדרו וזאת האמונה מיוחסת לבעל דת ועליה אמר שהיא באה להודות לשם ה׳ כי בהיאמן אמונת חדוש העולם ויכלתו במופתים ושנוי הטבעים.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

שבטי יה שהוא עדות לישראל. לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל:
שאל רבBookmarkShareCopy