אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֗֜חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃
מלבי"ם
אזי המים שטפונו שאז בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו רק בהפך היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו, ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו, לא על הגוף רק על הנפש, ומפרש כי
מאירי
והמים שטפונו משל על הצרות שהם כשטף מים. ונחלה הה״א נוספת וקריאתו מלעיל כי הטעם בנו״ן ור״ל כמו נחל שוטף עבר על נפשנו כלומ׳ על גופנו או אמ׳ על נפשנו כי בצרת הגוף תלאה הנפש מהשיג מנוחתה הראויות לתת לה.