שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃
מלבי"ם
שיר המעלות, בשיר הזה יסד פינה נפלאה על יסודי האמונה, והוא שהמקור העליון אשר לא יכזבו מימיו, יתברך ויתרבה ע"י מעשה התחתונים, כי ה' ישפיע הטוב לטובים והשפע למוכנים, ובעת שהדור בלתי ראוים לקבלו אז מעין נרפש ומקור משחת וצינורי השפע לא יריקו ברכתם וזה ענין הברכה שישראל מברכים את ה', שהוא שבמעשיהם הטובים ובתפלותיהם ימלא את הברכה העליונה פלג אלהים מלא מי החסד הטובה ורחמים, ועל הארץ יריקוה, וכשירעו מעשיהם יבשו אפיקי מים ונהר יחרב ויבש, וכמ"ש חז"ל שישראל מוסיפים כח בגבורה של מעלה, והברכה צורך גבוה, וכמ"ש בספר ארצות החיים (בארץ יהודה סי' ה') בפי' מלת ברוך בכמה ראיות, וז"ש הנה ברכו את ה', ר"ל תנו לו ברכה את גולות עלית ואת גולות תחתית על ידי מעשיכם הטובים, אתם כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, כעבדים נאמנים העובדים ביום ובלילה ולא ימושו ממשמרתם רגע, אתם תברכו את ה' ותתנו עז לאלהים:
מאירי
שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳. כשהיו במעלה הגבוהה ונכנסים לעזרה היו מעוררים ואומרים הנה כלומ׳ עתה הגיע׳ העת שתברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ העומדים בבית ה׳ בלילות ר״ל קמים ממטתם בלילות לעמוד בבית ה׳ להתפלל.