תהילים קלה:ז מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

ברקים למטר עשה. הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר שקורין אשליילד"ש בלע"ז:

שמעלה נשאים מקצה הארץ, שהמטר הוא המעיד על ההשגחה הפרטיית התמידית, כמו שבאר באורך באיוב סי' ל"ו ל"ז, והמטר יתהוה ע"י שיעלה נשיאים, שהם האדים המתנשאים ועולים מן הארץ עד מקום העבים ועיגול הנשימה, והאדים האלה הם מלאים רוח ואויר, שעל ידי זה הם מסוגרים ונעלמים מן העין על ידי שיסוד האש העצור בתוכם יפיץ את האדים על כנפי רוח, והיה בהשגחת ה', שברקים למטר עשה, בעת ירצה שירד המטר יפרד מהם יסוד האש והעלעקטרי ויתהוה הברק, ועי"ז יוציא הרוח מאוצרותיו, יוציא יסוד הרוח האצור באדים, ועי"כ יתהוה המטר:

וזכר תחלה קצת הנפלאות בדברים הטבעיים וזהו ענין המטר וכמו שנאמ׳ באיוב עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר הנותן מטר על פני ארץ ואמ׳ בכאן מעלה נשיאים מקצה הארץ וידוע בטבע שהשמש בכח ניצוציו יעלה מן הארץ ומן הים שני מיני אידים אחד לח יקרא איד ואחד יבש יקרא קיטור ואיד היבש מתנשא בעלייתו יותר מן הלח לרוב קלותו וחומר הרוחות ואם הוא עוזר לאיד הלח אשר הוא חומר הגשמים להעלות עמו עד המקום שיתקבץ בו לרוב הקרירות ויתהוה ממנו מטר וכנה האד היבש בשם נשיא לרוב קלותו והתנשאותו והזכיר האד היבש להיותו גם הוא סבת המטר בעזרו לאד הלח ומעלהו עמו והוא אמרו מעלה נשיאים מקצה הארץ כי האד הלח עולה מן הים באמרו הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ (עמוס ה ח). או יאמר על שניהם נשיאים לסבת היותם עולים ומתנשאים ומקצה הארץ איפשר גם על האד הלח ופירושו מקצת היבשה שהוא הים. ואמ׳ ברקים למטר עשה כי האד החם היבש שהוא חומר לרוחות בעלותו בחברת האד הלח כשיתקבץ האד הלח יכנס הוא בתוך העב המקובץ לברוח מן הקור העומד לנגדו שהחיצון מן העב ישוב מים תחלה לקור האויר [ה]מקיפו וכשיגיע קרירות המים אל האד היבש יכנס בבטן העב ויסתער בתוכו עד שיבקע העב ובקיעתו הוא הרעם וישוב אז בכח התנועה המסתערת והוא הברק וספר הנה ענין הברק שאע״פ שהוא נעשה אש אינו כבה בתוך העב כל שנברא שם והוא מן הנפלאות בדברים הטבעיים. ומוצא רוח כמו ומוציא והענין כי בהיות האד היבש עפרי וכח החום בו מעט לא יוכל לקרוע העב ויאצר בתוכו עד שיתקבץ האד הלח קבוץ רב וישוב מים ואז יצא היבש ויהי רוח ויוליך המטר לאיזו מן הפאות. ומאוצרותיו ר״ל מאוצרות הענן וי״מ מאוצרותיו של הב״ה מפני ששאר היסודות המורגשים ר״ל האש והמים והעפר והרוח אינו מורגש אלא מצד דחיפתו ונשיכתו דומה עליו כאלו יוצא מן האוצר.