פירוש על תהילים קלו:א

הוֹדוּ לַיְהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר"ט וי"א ה' רועי לא אחסר מהיכן הלל הגדול רבי יהודה אומר מהודו עד נהרות בבל ורבי יוחנן אומר משיר המעלות עד נהרות בבל רב אחא בר יעקב אמר מכי יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל ולמה נקרא שמו הלל הגדול א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה וכו':
(פסחים קיח ע"א)

הודו לפי הפשט כל אחד מאלו כי לעולם חסדו, יש לו ענין במקומו, ונמצאו ששה ועשרים לפי העניינים המסופרים במזמור. ואמר תחלה כל בני העולם הודו לה' כי טוב ומטיב לעולם וחסדו אין לו הפסק כי לעולם הוא, וכן כל כי לעולם חסדו זהו פירושו, וזכר אותו עם כל אחד להגדיל השבח:

הודו לה' כו' אמר למעלה שיש זמן מתיחס הילול אל שם יה ויש אל שם שלם אמר עתה הודו לה' כי טוב כי הלא לעולם חסדו בין בזמן המיוחד לשם האחד בין למיוחד לזמן האחר תמיד השפע ממנו כלומר ואשר ייחדנו זמן לא למעט השלם בשום זמן כי הכל מאתו אלא שיש זמן נזכה להלל אל השלם כי נהיה מושפעים בשלמות רב. או הודו לה' כי הוא לבדו יקרא טוב ולא זולתו כי מלך ב"ו מטיב לעם ולפי האמת הוא לשיעבדוהו כי צריך להם אך מי יקרא טוב בעצם הקב"ה כי בשביל העולם הוא חסדו ולא לעצמו:

הודו - דברי המשורר לישראל והטעם כי הוא טוב.

כי לעולם חסדו. כי חסד ה׳‎ הוא דבר המתקיים לעולם ולא כן חסדו של ב״‎ו:

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. אפשר דהזוכה ללמוד תורה ולקיים מצות אפס לא תהיה תפארתו כי הוא פעל ועשה דאלמלא הקב"ה עוזרו לא יוכל עשהו. ונמצא דה' יתברך הוא היה עושה ולא די שמטיב לצדיק בעה"ז אלא שאח"כ בעה"ב נותן לו שכר שלם על התורה שלמד ועל המצות שקיים וז"ש הודו לה' כי טוב בעה"ז כי הוא הנותן כח ללמוד ולקיים מצות כי לעולם חסדו שבעה"ב משלם שכר כאלו הוא לבדו בכחו עשה מצות ולמד:

הודו אחר שצוה על ההילול והברכה צוה על ההודאה להודות על הטובות שקבלו מנו שזה מצד טובו וחסדיו, וחסדים אלה הם לעולם, בין בעת שינהיג את העולם עפ"י הנהגת הטבע, בין כשמנהיג עפ"י הנהגת הנפלאות, שהם שני ההנהגות שציין במ"ש ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור, והנה על ההנהגה עפ"י הטבע, אמר

ותהר. עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה'. שהוסיף על חלקי. כדרך שהודה לאה הודו בניה. יהודה הודה במעשה תמר. דוד הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (תהלים קלו א). דניאל אמר לך אלה אבהתי מהודה ומשבח אנא (דניאל ב כג).