תהילים קלז:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מאירי ומצודת דוד

עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃

רש"י

על ערבים. ערבי נחל:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

על ערבים בתוכה, הגם שהיה לנו בבבל כל התענוגים הערבים ונעימים לגוף, ובכ"ז על זה בעצמו תלינו כנורותינו, ולא רצינו לשמוח בטובה, וזה בעצמו היה לנו לאבל שארץ האויב מלאה ערבות ועדן ועיר ה' חרבה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מאירי

ואמ׳ על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו כל המפרשים פירשו שעזבנו כנורותינו ותלינו אותם על האילנות ותמה אני לפירושם איך היו נושאים הכנורות וגם האויבים איך היו מניחים אותם לשיר כרצונם אלא שהנראה שהאויבים כשהיו בתוך תחומם שמחו ועלזו והיו בידיהם כלי בית המקדש כלם וצוו שישירו משיר ציון והוכרחו לעשות כן והוציאו הכנורות ושמום בידם לפשט נימיהן ויתריהם ולמתחם ואותו הפשוט הוא קורא תליה כי כל שטיחת דבר ומתיחתו להעמידו על מתכונתו יאמ׳ בלשון תליה, תולה ארץ על בלימה (איוב כו ז) וכדברי רז״ל תולין את המשמרת בי״ט ר״ל ממתיחה על הכלי ומותח פיה בכל צד בעגול ונעשית כאהל על חלל הכלי וכן ברביעי נתלו מאורות. ואמ׳ בתוכה ר״ל בתוך בבל כי כל שהוא בתחום העיר יקרא בתוכה. והקינה היתה על שהכריחום לשיר שיר ציון ועל ערבים פי׳ סמוך לערבים וביניהם.
שאל רבBookmarkShareCopy